הדרכת הורים: למה זה חשוב?

כיום המאה ה21 מציבה אותנו ההורים אל מול מגוון אתגרים חדשים. המאה ה21 טורפת מחדש את הקלפים, מזעזעת את הסטטוס המשפחתי, משנה את משחק התפקידים ואף מזעזעת את עולם הערכים והיעדים. מכאן שהורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, הורים לילדים בעלי קשיים רגשיים ואף הורים לילדים כביכול נורמטיביים, מגלים שהם זקוקים לעזרה – על מנת להתחבר למהות הקושי, ללמוד מהי דרך תגובה ראויה, לקבל חוות דעת מקצועית, לסייע לילד במגוון מצבים חברתיים ונפשיים ובאופן כללי על מנת לחוות את היום יום באופן כמה שיותר רגוע ונעים, מקבל ותומך, מחנך ונוכח. מכאן שבאמצעות הדרכת הורים ניתן למצוא את השילוב הרצוי: לשלב בין גישה קוגניטיבית למערכתית וחשוב מכל – ליהנות מהתנהלות משפחתית בריאה!

למה לצפות?

אם גם המשפחה שלכם מרגישה במלכוד המאה ה21, או פשוט משוועת להתנהלות משפחתית הרמונית, אנו ממליצים בחום: בררו על הדרכת הורים! תוהים האם ההדרכה נכונה גם עבור המקרה הפרטי שלכם? ובכן אם אתם מבקשים להתוודע למורכבות הנפשית של ילדים בגיל הרך, לקבל כלים לניהול סיטואציות מאתגרות, לקבל ייעוץ פרטני, ללמוד מניסיונם של הורים אחרים, לחזור לחוש ביטחון כהורים, לתרגל כלי חינוך חדשים ובאופן כללי לשפר את מערכת האינטראקציה המשפחתית ממקום אמפטי ומכיל ובאותה נשימה ממקום סמכותי ובר דעת, הרי שהדרכה זו אידאלית גם עבורכם. עם זאת, תמיד יש לברר אודות אופי ההדרכה, וזאת כי לא כל שיטה נכונה לכל סיטואציה, ואף יש הדרכות שמראש מיועדות לקבוצות שונות: הורים למתבגרים, הורים לילדים בגיל הרך, הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז וכדומה.

שיתוף פעולה מלא

לצד הדרכת הורים, גם ישנה חלופה שעשויה להיתפש כזהה, אך היא אינה נכונה במהותה. לא פעם הורים לילד מחליטים לסייע לו (ולהם) באמצעות טיפול אישי, מבלי שהם מהווים חלק פעיל מהתהליך. בהרבה מהמקרים המטפלים אכן עושים עבודה נהדרת, אך שיטה זו בעייתית מבסיסה. מדוע? כיוון שנוצרת הפרדה בין ההורים לבין הטיפול, עובדה שגורמת לילד לחוש שההורים איבדו את הסמכות הבלעדית, משמע גם אם הטיפול מסייע, הילד לא יחזור להתייחס אל הוריו כבעבר, ועל כן הדרכת הורים כה נכונה – הופכת את ההורים להיות הגוף המסייע, מבלי לנטרל אותם מהתהליך הכה חשוב.

אסרטיביות לצד אמפטיה

בין אם תבחרו בשיטה כזו או אחרת, תמצאו שברוב הפעמים הטיפול מתמקד בשילוב העדין והמושכל שבין אסרטיביות להבעת אמפטיה. כך למשל אם הילד מגיע באמצע הלילה אל מיטת ההורים, הם עשויים להביע כעס משולב עם ויתור – להכניסו למיטה (רק כי אין להם כוח לצאת בעצמם מהמיטה), ובו זמנית לומר לילד שהתנהגותו אינה מתקבלת – הוא צריך להתגבר על הקושי. המסר המילולי אולי נכון, אך מתעלם ממוקד הבעיה, אינו מסייע למנוע את המקרה הבא ואף מבלבל ומוסיף קושי על קושי. לו ההורים היו יותר אסרטיביים ובאותה נשימה גם יותר אמפטיים – שני הצדדים היו מרוויחים.

שלב אחר שלב

בין אם תבחרו בשיטה כזו או אחרת, באופן כללי נהוג להתחיל את התהליך עם איסוף מידע אישי אודות הילד, ההורים והסיטואציות בבית. לאחר מכן ההורים מקבלים כלים שיש לתרגל ומתקיימים מספר מפגשים נוספים בהם מעלים שאלות ומציגים הישגים. מכאן שההורים חוזרים לחוש בשליטה, הילד מקבל את המענה הרגשי הרצוי, כלל האווירה בבית משתנה לטובה, ובאופן כללי ההורים הרבה יותר מוכנים להתמודד נכונה עם שלל מצבים עתידיים. מרגישים שגם המשפחה שלכם זקוקה לניווט מקצועי? השוו בין השיטות השונות וצאו לדרך!