הליקובקטר אצל ילדים: המדריך המלא להורים

בתור הורים, אנו נעשה הכל על מנת להבטיח שהילדים שלנו מאושרים ובריאים תמיד. זה אומר שאנו רוצים לדאוג להם למסגרות חברתיות ראויות, להתפתחות מנטלית ורגשית תקינה וכמובן לבריאות פיזית ונפשית איתנה. על כן, כאשר אנו מזהים בעיה כלשהי אצל אחד מהילדים שלנו, אנו ממהרים לגשת לטיפול רפואי שיעזור להם להתגבר על הבעיות הללו. אבל מה קורה כאשר התסמינים אצל הילדים לא מצביעים על בעיה ברורה? מה קורה כאשר אנו עדים לתופעה מתמשכת ולא מצליחים לשים את האצבע על מקור הבעיה? ובכן, אם התסמינים המדוברים אצל הילדים שלכם הם כאלו הקשורים בעיכול כמו כאבי בטן, תחושת נפיחות מוגזמת גם אחרי אכילה מתונה, צרבות ושיהוקים בעלי ריח רע – יכול מאד להיות שמקור הבעיה הוא חיידק ההליקובקטר פילורי הנמצא בקיבה. הנה כל המידע חשוב להורים עליו.

מהו חיידק ההליקובקטר?

יש לציין כי הליקובקטר פילורי הוא חיידק בקיבה שקיים אצל כל אדם באופן טבעי. מדובר בחיידק עם אמידות מופלאה לסביבה החומצית הקיימת בקיבה (שבה לא יכולים לשרוד חיידקים אחרים רבים) שכאמור נמצא באופן טבעי אצל כל אחד, אבל אמור להימצא בכמויות נורמליות בלבד. הבעיה מתחילה כאשר החיידק מתרבה מעבר לכמות הנורמלית, מה שעשוי לקרות לאחר הידבקות דרך מגע עם משטחים שונים או דרך האוכל וכאן מתחילים התסמינים הלא נעימים.

מה התסמינים של הליקובקטר?

ראשית חשוב לדעת כי התסמינים משתנים ומה שחווה אדם אחד שנדבק בחיידק זה לא מה שיחווה בהכרח אדם אחר. בים היתר התסמינים השונים עם החלשות של השריר המונע מנוזלי הקיבה לעלות במעלה הוושט, מה שבא לידי ביטוי בצרבות, כאבי בטן ותחושת נפיחות ושובע מוקדמת, שיהוקים בעלי ריח רע באופן מובחן ומובהק ובמקרים נדירים יותר גם שלשולים והקאות. אם אתם מזהים אחד או יותר מהתסמינים הללו אצל ילדיכם לאורך זמן וללא הסבר שמניח את הדעת מדוע זה קורה, שווה לגשת לרופא ולשאול לגבי בדיקת הליקובקטר.

הליקובקטר אצל ילדים: המדריך המלא להורים

איך מאבחנים את החיידק?

ובכן, האבחון עצמו הוא פשוט למדי ולכן רצוי לבדוק את העניין בהקדם אם עולה חשד. ישנם כמה דרכים לאבחון, אך היעילה והפשוטה ביותר היא תבחין הנשיפה. למעשה נושפים לתוך שקית מיוחדת וכך ניתן לבחון אם בדגימה יש כמות גבוהה של החיידק. שימו לב כי מדובר בבדיקה קצרה ופשוטה שאינה פולשנית ואינה כרוכה בכאבים או אי נוחות מכל סוג שהוא. אפשרות נוספת היא בדיקת צואה שגם דרכה ניתן לגלות את הימצאות החיידק.

הטיפול הקונבנציונלי

במידה ולאחר הבדיקה מגלים שזו אכן הבעיה, ישנו פרוטוקול טיפול מוכר וברור. הטיפול כולל מצד אחד אנטיביוטיקה למיגור החיידק (מה שבהחלט עשוי להחליש את הגוף במהלך הטיפול אז צריך להיות מוכנים לזה) ולפעמים גם שימוש בתרופות שונות להתמודדות עם התסמינים, כמו תרופות לאיזון החומציות בקיבה למניעת צרבות.

שינוי הרגלים

לצד הטיפול הקונבנציונלי, מומחים רבים טוענים שלא ניתן להתגבר על החיידק ללא שינוי מהותי של הרגלים. מומלץ לשנות את הרגלי האכילה ולהפחית במאכלים ממותקים, מטוגנים או רווי שומן וכן מומלץ להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול (פחות רלוונטי לילדים).

תוספי תזונה

לבסוף, שווה בהחלט לשקול את האפשרות של תוספי תזונה עם רכיבים שעשויים בהחלט להקל ועל התסמינים ולהילחם בחיידק. עם זאת על אף שזה מומלץ, אנו בהחלט ממליצים לעשות זאת רק לאחר התייעצות עם רופא הילדים שלרוב יישאר ואף יעודד שימוש בתוספים טבעיים.

מקווים שהצלחנו לתת מידע שיעזור, רק בריאות!